"אם נשלח שופטים לזוהמה, היא תדבק בהם"

»

בפעם הבאה שחקירת חבר כנסת, שר או ראש ממשלה תגיע לשלב ההכרעה, ייתכן שהיועץ המשפטי לממשלה לא יידרש להכריע בשאלה אם להגיש נגדו כתב אישום או לסגור את התיק: תפוח האדמה הלוהט הזה יועבר לידיו של שופט-חוקר, פונקציה שאינה קיימת כיום במשפט הישראלי. את היוזמה ליצירת ערכאה של שופט-חוקר, מקדם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.

היוזמה מחייבת שינוי בחוק סדר הדין הפלילי, שייקח כנראה חודשים ארוכים. עמדת המערכת הפוליטית כלפי ההצעה אינה ברורה. יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), נוטה לתמוך בה: "מדובר בנושא רציני המוכיח את מה שאני טוען - שהמצב הקיים אינו משביע רצון ויש לשנותו. לפני שהתקיים דיון בנושא, איני יכול לחוות דעה אם הפתרון שמציע היועץ הוא הפתרון הנכון, ואולם אני שמח על העלאת הנושא לסדר היום וחושב שיש להקדיש לו מחשבה רבה". שר המשפטים, יוסף לפיד, מסר כי מכיוון שהיועץ עדיין לא קיים אתו דיון בעניין, מוקדם מצדו להגיב.

כדי שהשינוי יאושר עד צאת הכנסת לפגרת הקיץ, בעוד כחודשיים, צריכה המערכת הפוליטית - כולל ועדת השרים לחקיקה, מפלגות הקואליציה וועדת החוקה - להתלכד למהלך של חקיקה מזורזת. אם כך יהיה, ייתכן שאת ההחלטה בחקירת ראש הממשלה, אריאל שרון, בפרשת סיריל קרן - שלפי ההערכות במשרד המשפטים תתקבל רק בעוד כשנה - יקבל שופט-חוקר.

לפי התוכנית שיוזם מזוז, שופט מכהן או שופט בדימוס ימונה לשופט-חוקר בתיקים שבהם נחשדים נבחרי ציבור בכירים בעבירות פליליות, והוא ייקבל את ההחלטות המעין-שיפוטיות, שכיום מקבלים הפרקליטות או היועץ - ובראשן, כמובן, ההחלטה אם להגיש כתב אישום, כלומר אם הראיות מספקות סיכוי סביר להרשעה. שאלה זו כבר עוררה ביקורת על מזוז, לנוכח הרמיזות על כוונתו להציב רף גבוה יותר של ראיות במקרה של שרון.

תפקידו העקרוני של השופט-החוקר יהיה לנהל את החקירה, להנחות את החוקרים ולהוציא צווים שיסמיכו אותם לבצע פעולות הפוגעות בזכויות, כגון צווי מעצר, האזנת סתר או צווי חיפוש - צווים שכיום ניתנים על ידי שופט תורן מזדמן בבית המשפט. הוא יהיה רשאי גם לבצע תשאולים בעצמו באולם המשפט. בסוף החקירה, יקבל השופט החוקר את ההכרעה בדבר הגשת כתב אישום.

בישראל הופעלה בעבר פונקציה של שופט-חוקר, שאותה ירש המשפט הישראלי מהמשפט המנדטורי, ואולם בסוף שנות ה-50 צומצמה מאוד פעילותו של המוסד הזה, וכיום הוא קיים רק בהליכי חס"ם (חקירת סיבת מוות, במקרים של מוות לא-טבעי). מקרה בולט שבו ניהל שופט-חוקר חקירת מוות היה אירועי הדמים בהר הבית באוקטובר 1990, שבהם נהרגו 17 פלסטינים. השופטים המבצעים חס"מים בישראל וגם שופטים חוקרים בחו"ל הם בדרג נמוך של שופטי שלום.

 
הרעיון להחיות מחדש את תפקיד השופט-חוקר, ודווקא בחקירותיהם של פוליטיקאים בכירים, מעורר ביקורת בקרב משפטנים, בעיקר משום שהפונקציה הזו נולדה בשיטת המשפט האירופית, ואינה נראית מתאימה לשיטה האנגלו-אמריקאית שאומצה בישראל. "גם מעורבות של שופט-חוקר בחס"ם היום יוצרת בעיות", אומר הד"ר דייוויד וינר, סגן הסניגורית הציבורית הארצית, "כבר היו מקרים ששופט-חוקר הורה להגיש כתב אישום, התביעה התנגדה כי לא היו לה מספיק ראיות, והיועץ המשפטי לממשלה נאלץ לעתור לבג"ץ נגד השופט החוקר, כדי שיחזור בו מההוראה להגיש כתב אישום. התביעה לא יכולה לנהל משפט שבו היא סבורה שאין לה מספיק ראיות, ולכן זה הליך בעייתי".

הביקורת נובעת גם מהטשטוש בעיקרון של הפרדת הרשויות. "יש משהו לא נקי בסיטואציה שהרשות השופטת מעורבת בהחלטה על כתבי אישום", אומר וינר. "השופטים אינם מומחים לניהול חקירות, ואין צורך להפוך אותם לשוטר-על".

הפרופ' יורם שחר מהמרכז הבינתחומי, חריף יותר: "אם ימנו שופט-חוקר, במקום שזה ינקה את מנגנון החקירה, זה ילכלך את מנגנון השפיטה. התברכנו בשופטים שלא יורדים לזירת החקירות אלא ממתינים בבית המשפט, והזוהמה מגיעה אליהם. אם אתה שולח אותם אל הזוהמה, אל תתפלא אם בעוד כמה שנים הזוהמה תדבק בהם".

לדעת הפרופ' אמנון רובינשטיין, דיקן הפקולטה למשפטים במרכז הבינתחומי, יצירת ערכאה כזאת תפגע במעמד היועץ המשפטי. "בארה"ב ממנים 'תובע מיוחד', כמו אצל קלינטון וניקסון, כי התובעים הם מינויים פוליטיים טהורים. אצלנו, כל זמן שהפרקליטות והיועץ הם עצמאים, אין כל צורך בזה. זה לא יוסיף כלום, כי גם השופט החוקר יספוג לחצים בלתי רגילים".

 

שופט-חוקר הוא מוסד הקיים בצרפת, איטליה, שווייץ, בלגיה, יוון, ארגנטינה ובמדינות נוספות; בגרמניה בוטל המוסד כמעט לחלוטין. לדברי הד"ר אורן גזל מאוניברסיטת חיפה, "המגמה בעולם כיום היא לצמצם את השימוש בשופט-חוקר או אפילו לבטל אותו לחלוטין, כי שופט-חוקר זה פשוט רעיון רע, יש לו הרבה חסרונות. שופט לא נהנה מיתרון כלשהו שאמור לגרום להנחה שהוא יהיה יותר מקצועי בקבלת ההחלטה על הגשת כתב אישום. לתובעים יש ניסיון רב הרבה יותר בלקרוא ראיות ולהבין אם הן יכולות להביא להרשעה".

ואולם למרות הביקורת, משפטנים מסכימים כי לפונקציה של שופט-חוקר עשויים להיות גם יתרונות. לדברי הד"ר וינר, מדובר בכלי לבקרה על הגשת כתב האישום בידי ערכאה שיפוטית, שגם מאפשר לשופט המלווה את החקירה היכרות טובה יותר עם החומר בקבלת החלטות על הוצאת צווים.